תמיר-דור ייעוץ פיננסי וסחר בע"מ נ' מייזל

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר או, כעולה מגוף הבקשה, בקשה לקבוע כי ההתנגדות מוגשת במועד בשים לב לכך שעל פי טענת המבקשת לא הומצאה לה האזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

המשיבה פתחה נגד המבקשת תיק הוצאה לפועל.

מטעם המשיבה נעשה ניסיון להמציא את האזהרה ברחוב מנורה 13, גבעתיים. לאחר מספר ניסיונות לבצע מסירה בכתובת זו, הודבקה האזהרה על הדלת ביום 26.12.05 ומכאן נפתחה בפניי המשיבה הדרך להמשך הליכי ההוצאה לפועל.

לטענת המבקשת, היא אינה מתגוררת בכתובת האמורה ברחוב מנורה 13 בגבעתיים כבר מחודש מרץ 2005 כך שהניסיון להמציא למבקשת את האזהרה בכתובת האמורה – בטעות יסודו. המבקשת תמכה טענה זו בהסכם שכירות בנכס ברחוב בלוך בגבעתיים המתייחס בין היתר למועד בו נעשה ניסיון להמציא לה את האזהרה בכתובת ברחוב מנורה בגבעתיים.

להגנתה, ולגופו של עניין, טוענת המבקשת כי כלל אינה חתומה על השקים שהוגשו לביצוע; לא כמושכת ולא כערבה.

המבקשת טוענת כי השקים נשוא ההתנגדות הם שקים שמשכה חברת אתי אינטרנט בע"מ (להלן: החברה) מחשבון הבנק שלה לפקודת אחד, יהודה מטרסו. המבקשת מציינת כי היא והחברה הן ישויות משפטיות נפרדות ולא ניתן היה על פי חתימה בשם החברה לחייב את המבקשת באופן אישי. עוד ציינה המבקשת בהקשר זה כי בשיחה עם פרקליט המשיבה הבהיר האחרון כי מדובר בשקים של החברה שנערכו לפקודתו של יהודה מטרסו.

במהלך עדותה של המבקשת בבית המשפט, התברר כי ביום 26.11.11 פנתה המבקשת אל משרדי המשיב בבקשה לבטל עיקול והצהירה כי היא נכונה להגיע עם המשיב להסדר. על בסיס הצהרה זו טוענת המשיבה כי ביטלה את העיקול הגם שהסדר כזה מעולם לא הושג.

על בסיס נתון זה טוענת המשיבה כי גם אם ימצא בית המשפט לקבוע כי האזהרה לא הומצאה כדין הרי שבנסיבות העניין "כלל הידיעה", קרי הידיעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל, גובר על "כלל ההמצאה". ידיעה זו מוסקת לשיטת המשיבה מפנייתה של המבקשת אל המשיבה. אם מחשבים את המועד האחרון להגשת התנגדות ממועד פנייתה של המבקשת אל המשיבה ("מועד הידיעה" הנטען) הרי שהמועד האחרון להגשת התנגדות היה יום 26.2.11. בפועל הוגשה ההתנגדות באיחור של חודש מתום המועד האחרון להגשתה (16.3.11) וזאת בהיעדר כל טעם לאיחור. משכך, נטען, יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

לדעתי יש לקבל את הבקשה החלופית של המבקשת, שנטענה בגוף הבקשה גם אם לא בכותרתה, ולקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד וזאת בהיעדר כל אינדיקציה לקיומה של המצאה פורמאלית של אזהרה כדין או לידיעה של המבקשת אודות תיק ההוצאה לפועל ברמת הפירוט הנדרשת בפסיקה. אפרט.

אפתח בסוגיית המצאת האזהרה באופן פורמאלי למבקשת. כזכור, המבקשת ציינה בתצהירה כי כבר מחודש מרץ 2005 היא לא התגוררה בכתובת בה בוצע ניסיון להמציא לה את כתב האזהרה בדרך של הדבקה. המבקשת לא נחקרה בנקודה זו וגרסתה לא נסתרה כמלוא הנימה. מכאן, שיש לקבל את טענתה כי במועד בו נערך הניסיון להמציא לה את כתב האזהרה לכתובת מנורה 13, גבעתיים לא היה מקום זה המקום בו נהגה המבקשת להתגורר ומכאן ההמצאה לא הייתה כדין ואין לה כל נפקות.

נפנה כעת לסוגיית "כלל הידיעה" העשוי במקרים מסוימים להביא את בית המשפט למסקנה כי בעל דין שידע על ההליך המשפטי בעניינו מנוע מלטעון אחרת הגם שכתב בי הדין הרלוונטי לא הומצא לו כדין. ברם, גם על פי גישה "מקלה" זו "הכרח הוא להוכיח כי נתקיימה ידיעה בפועל ולא ידיעה בכוח; ידיעה של מלוא הפרטים ולא ידיעה חלקית ומקוטעת; ידיעה שאינה שנויה במחלוקת וידיעה ממשית ורלבנטית. בהתקיים ספק בשאלת הידיעה, ברי לכולי עלמא כי אין להתבסס עליה ויש למנות המועדים מעת ההמצאה כדין " (רע"א 11286/05 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם)). מה ידעה המבקשת בעניין תיק ההוצאה לפועל? אומרת המבקשת בתצהירה, כאמור, כי פנתה לפרקליט המשיבה וזה ציין כי מדובר בשקים שמשכה החברה לפקודת יהודה מטרסו. ברי כי אילו פני הדברים היו כמתואר על ידי פרקליט המשיבה, על פי גרסתה של המבקשת בתצהירה, לא היה מקום מצד המבקש להניח כי היא עשויה להיות מחויבת באופן אישי בפירעון שקים אלה. נראה כי לא ניתן לקבוע כי האינפורמציה שנמסרה למבקשת על ידי פרקליט המשיבה הביא את המבקשת למצב של ידיעת מלוא הפרטים הצריכים לעניין כדרישת הפסיקה לצורך החלת כלל הידיעה על העניין.

ב"כ המשיבה טוען בסיכומיו כי המבקשת סתרה למעשה את גרסתה בתצהירה לפיה חיה מפיו של פרקליט המשיבה בכל הנוגע להבנת פרטי בקשת הביצוע. לטענתו, עולה מעדות המבקשת כי היא פנתה ללשכת ההוצאה לפועל והוציאה פלט רלוונטי ומכאן שבניגוד לנטען על ידי המבקשת, היו לפניה מלוא הפרטים לצורך החלת כלל הידיעה. אינני סבור כי חומר הראיות בתיק תומך בטענה זו. המבקשת העידה: ". כבר היית בבית המשפט והוצאת את התיק עצמו ויכולת לבקש מהמזכירות צילומי שקים, ידעת שאת לא יודעת את כל העובדות. ת. לא חשבתי על זה ולא ידעתי על מה מדובר. כשלא קיבלתי את השיק פניתי לעו"ד גולדשלגר והוצאנו את השיק וראינו שרשום שמי שלא אני רשומה עליו בכלל." (עמ' 3 ש' 4-7). מדברים אלה עולה כי המבקשת לא צילמה וכפי הנראה גם לא עיינה בפרטי השקים נשוא בקשת הביצוע בעת שהייתה בלשכת ההוצאה לפועל. זאת ועוד: מעדות המבקשת עולה כי גם פנייתה למשיבה לקבל עותק השקים שהוגשו לביצוע לא נענתה: "ש. אז אמרת באותו זמן בינואר 2011 למרות כל הגרסה שלך על מטרסו ועל ציוד שהוצא, שתגיעי להסדר. ת. נכון. ש. למה לא הגעת להסדר. ת. ביקשתי מהפקידה שתמציא לי את השקים המדוברים, פעם פעמיים ולא המציאו לי את השיק. מתי ביקשת. ת. שבוע או שבועיים אחרי שהחל הסיפור הזה. לא זכור לי אם לפני העיקול או אחרי" (עמ' 2 ש' 26-31; עמ' 3 ש' 1-3).

מהאמור לעיל עולה כי השקים ששימשו יסוד לבקשת הביצוע, וכעולה מן האמור גם בסיס להגנתה של המבקשת בהליך ההתנגדות, לא הומצאו לה. בנסיבות אלה ספק אם ניתן לייחס למבקשת את אותה ידיעה מלאה ובלתי מקוטעת אודות ההליך המשפטי באופן המהווה בסיס ראוי להשתיקה מלטעון להיעדר המצאה כדין של האזהרה. על כך יש להוסיף, כי האזהרה כוללת בתוכה מרכיב נוסף: הסבר לחייב בתיק ההוצאה לפועל על זכותו להגיש התנגדות. מטעם זה נקבע כי "במקרה הנדון לא הומצאה למשיב אזהרה בדבר הליכי ביצוע השטרות; ממילא לא הוסברה לו זכותו להתנגד. ידיעתו כי נפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל אין בה כדי לרפא את הפגם, אפילו היה מוצא בתיק העתק של האזהרה." (רע"א 2793/01‏ לאופר נ' גבאי, פ''ד נו(1) 668)

לאור כל האמור לעיל, ניתן לקבוע כי כתב האזהרה לא הומצא כדין למבקשת ולא הונחה תשתית מספקת לטענה בדבר ידיעה מלאה ומספקת של המבקשת אודות פרטי בקשת הביצוע וזכותה להגיש התנגדות באופן המשתיק אותה מלטעון להיעדר המצאה חוקית של האזהרה. הבקשה מתקבלת. הליכי ההוצאה לפועל מעוכבים בזה עד החלטה אחרת. המזכירות תקבע מועד לדיון בהתנגדות ותזמן הצדדים.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ב, 07 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: